לפני כשבוע הנחיתי סדנת ביבליודרמה במסגרת פרויקט 929 (פרטים בסוף הפוסט) לכיתות ז' בירושלים.
החלטתי בשיתוף עם המורה לבחור טקסט שלא מתוכנית הלימודים, טקסט מוכר כדי לבדוק איך יתייחסו אליו התלמידים בראייה ביבליודרמטית.
החיבור שלהם למתודה היה מיידי. כהקדמה שמתי את ספר התנ"ך על כיסא וביקשתי מהם להתמקם במרחק שנכון להם מול הספר, ולומר משהו על היחס שלהם, כאילו היו מדברים לדמות. כל הילדים השתתפו ואף עמדו בתנוחות שונות שביטאו עמדה רגשית וקוגניטיבית אל הספר (בתרגיל זה מודגם עיקרון יסוד של הביבליודרמה - תובנה דרך פעולת הגוף). לאחר מכן, בטקסט, התלמידים, דרך חקר הסיפור המצומצם מאוד במשפטים על יעקב ורבקה, הצליחו להעמיד פסלים שביטאו פרשנות של מערכת היחסים בין יעקב ורבקה, ודרכה על השאלות: מדוע רבקה לא התפללה בעצמה? מה היה מקור רצונה בבן? מה היה יחסו של יצחק לעקרותה? ועוד. שאלות שעלו דרך הטכניקה הקרויה "מדיטציות טקסט".
שיא הפעילות היה בהעמקת דמויות יעקב ועשיו, ונתינת נפח משמעותי דרך פעילות ה"ראיון" שבה התלמידים שואלים את חבריהם שאלות נפח להעמקת הדמות. דרך התשובות שורטטו אפשרויות שונות להבנת היחס בין האחים, הבנה שהתגלמה לבסוף במתן פרשנות דרמטית דרך העלאת הסצינה של מכירת הבכורה.
מה קיבלו התלמידים?
1. שיעור כיפי וחוויתי, שבו הכיתה הופכת במה.
2. חיבור אישי לדמויות, משימוש חופשי בשפתם המדוברת כדרך לביטוי הדמות בגוף ראשון, ודרך הענקת נפח דרמטי דרך פרשנותם לרגעים חסרים בטקסט ( מה היתה מערכת היחסים בין האחים בגיל 12? מדוע רבקה אהבה את יעקב? מדוע הייתה חשובה ליעקב הבכורה?)
3. ההכרה שהתנ"ך, בסיכומו של דבר-מדבר עלינו ואלינו ויש לנו זכות ויכולת לקחת אחריות על הבנתו ופרשנותו בהתאם לקריאתנו הייחודית אותו. דרך הכרה זו והפיכת התלמיד,למעשה,לפרשן בפועל של התנ"ך,לא רק באמצעות ראשו וחשיבתו אלא באמצעות ליבו וגופו,מהדקת את הקשר שחש התלמיד אל הספר
תודה על הזכות ללוות שינוי שכזה.
עוד מס' תמונות למטה.
להזמנת ביבליודרמה לכיתה דרך פרויקט 929:
או בפנייה ישירה אלי.
צרו קשר על מנת לקבל עדכונים על פעילויות ביבליודרמה.